The Story

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת־שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם־אֵלֶּה:
הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:
שׁוּבָה ה' אֶת־שבותנו [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:
הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:
הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ־הַזָּרַע בֹּא־יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
(תהלים קכו)

כאן, בערש היין והתרבות, מתייחדים בנצח תמר וירדן. תמר, אותו העץ המניב פירות בארצות מדבר מזה דורות מעל מגיף האיכרים המתחדש בארצנו והשיגעון המישיגעני — פוגשת את שבר הלוחות הטקטוני שעל נהר האורות הירדני, מקום נדודיהן של כל ציפורי עולמנו, במרכזה של הארץ שחוברה לה ופורקה לה וחוברה לה יחדיו כל כך הרבה פעמים בהיסטוריה שלנו. 
ואת התפר המתחדש הזה אנחנו חוגגים ביצירתה של רשת מסחר ייחודית כאן, בציון החופשייה לכל העמים. אנחנו מציינים את יום האיחוד הזה כיום שבו נוצר המזרח התיכון מחדש.
 
כמה תרבויות מתאחדות בכם, תמר וירדן. אורו של הגיא הזה, הירדן. ההמרה המהירה של התמר הזה, מרומא העתיקה לארץ השיגעון הכחול ועד לישראליות שכל כך אהבתם. האיחוד של כל התרבויות השונות לתוך המרחב שאתם יוצרים מחייב ביטוי מוחשי.
 
מתוך החופה שאתם מקימים אנחנו מבקשים להאיר ולהעיר את רשת המסחר הנבאטית הפועלת באיזורנו, ערש היין. קומי צאי מתוך ההפיכה. ומן הגפנים העתיקים הגדלים כאן בגן עדן מקדם, תצא בשורת שלום ואחוות עמים, איש תחת גפנו ותאנתו יישב ברוב ימים, צופה אל הירדן המואר ויאמר לעצמו: ״כמה טוב שאת פה איתי, אשתי. ואיזה יין טוב יש לנו. וכמה טובים שכנינו״.

ונאמר אמן.